פסק-דין בתיק ת"א 68074/04

מבוא

1.   לפני תביעת התובעת, ילידת 27.5.1953, לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים מתאריך 10.3.2004 כנוסעת ברכב מ.ר. 59-649-50 הנהוג על ידי הנתבע 2, לפי  חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). ברכב במועד התאונה שהה גם חברה של התובעת מר שמשון פישר.

2.   אין מחלוקת בין הצדדים בדבר חבות הנתבעים לפצות את התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה, אך קמה מחלוקת בדבר שיעור הפיצוי המגיע לה  וכן בשאלה האם התאונה הינה גם תאונת עבודה.

נסיבות התאונה- האמנם תאונת עבודה?

3.   ב"כ התובעת טען בסיכומי התשובה, כי אין מדובר בתאונת עבודה מאחר והתאונה התרחשה בעת "סטיה" של הרכב מן הדרך שהובילה למקום העבודה. התובעת, כך נטען, הייתה צריכה למסור את כלבתה להשגחה אצל קרובים בטרם תגיע למרפאה שהיתה היעד הסופי בנסיעה לבאר שבע ולכן אין מדובר בתאונת עבודה. ב"כ התובעת הוסיף, כי אפילו ייקבע כי בתאונת עבודה עסקינן, עדיין חסר נתון ביחס לשכרה של התובעת עובר לתאונה שישמש כבסיס שכר לצורך ניכויים רעיוניים.

4.   ב"כ הנתבעים טען מצידו בסיכומיו, כי  יש לראות התאונה גם כתאונת עבודה. לטעמו, מר אביגדור כנות, הנתבע 2, אשר נהג ברכב בעת אירוע התאונה, הצהיר מפורשות כי הנסיעה היתה לצורכי עבודה. שניהם היו  צריכים להגיע לסניף מרפאות הלייזר בבאר שבע מה גם שלגבי נוכחות כלבתה בתאונה אין לכך כל חשיבות שכן יעד הנסיעה היה באר שבע לצורך מתן ייעוצים על ידי התובעת במרפאה.

ב"כ הנתבעים התייחס לכך, שבמהלך עדותה השנייה של התובעת, "צץ" לפתע צילום עמוד יומן התובעת במועד הרלוונטי שאמור היה לחזק את טענותיה לפיהן היא לא היתה אמורה להתחיל לעבוד בשעה בה היו אמורים להגיע לבאר שבע, אלא בשעה 14:00 שכן לתובעת היו, לפי אותו יומן, גם פגישות קודם לשעה 14:00.

ב"כ הנתבעים הוסיף, כי הסיבה האמיתית להכחשת התאונה כתאונת עבודה הינה העובדה לפיה  התובעת לא דיווחה לרשויות המס על עבודתה. מעיון בדו"ח רציפות הביטוח מטעם המל"ל עולה, כי המועד האחרון בו התקבל דיווח אודות התובעת היה באפריל 2002 וממועד זה התובעת אינה מדווחת לרשויות, לא כשכירה ולא כעצמאית.

5.   סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:" החוק" או " חוק הביטוח הלאומי") מגדיר את המונח "תאונת עבודה" כך:

"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו"

סעיף 80 מרחיב הגדרה זו. ההרחבה הנוגעת לענייננו מעוגנת סעיף 80(1) לחוק להלן:

                 80. "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -

(1)  אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו"

על הרחבה זו קיים סייג הקבוע בסעיף 81 לחוק להלן:

81."(א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על- ידיה אי- כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.

           (ב)  בנסיבות האמורות בפסקה (1) של סעיף 80 לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:

(1)   כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;

(2)   כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

6.   בחינת חומר בראיות מלמד, כי התאונה התרחשה  בסמוך ל"שדה תימן" הנמצא בדרך לבאר שבע ולאו דווקא בדרך לבית משפחת חברה של התובעת.